אברהם יהושע השל (תרס"ז–תשל"ג, 1907–1972), בן לשושלת אדמו"רים, פילוסוף יהודי ופעיל חברתי נודע – שהיה לו חלום: לנסח את היהדות כאלטרנטיבה רוחנית־מוסרית לכל האדם. הוא החל להגשימו בפרשנות לתנ"ך וסיימו בפרשנות לחסידות (קוצק, 2015). חז"ל נותרו האתגר הגדול: האם בפיהם הגות שיטתית?
תורה מן השמים באספקלריה של הדורות היא המענה לאתגר. בחלקה הראשון מתגלים בספרות חז"ל שני בתי מדרש הגותיים, ובחלקה השני – מחלוקתם ביחס למשמעות "תורה מן השמים". בחלקה השלישי התכוון המחבר להבהיר את משמעותה הכוללת של היצירה, אך ליבו נדם טרם סיום עבודתו, וכתב היד שלו התפזר במשך עשרים שנה, ולבסוף פורסם בצורה משובשת ביותר.
מהדורה חדשה זו של היצירה מתקנת את העוול, וחושפת לראשונה כמה פרקים שהושמטו (ושמא צונזרו?) מקודמתה, ובהם היבטים חדשים, חסידיים ורדיקליים בהגותו של השל.
בחור ישיבה צעיר הייתי בישיבת מרכז הרב עת נחשפתי לראשונה ליצירה זו, והרגשתי שנפתחים לי שערי חכמה. האופן שבו שורטטו בתי המדרש של רבי עקיבא ורבי ישמעאל האירו לי את נתיבות הלימוד, ונדמו עליי שניהם כשני מאורות, עמוד אש ועמוד ענן לפני המחנה. הרבה מתורתי אני חב לה.
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צֹהר